שיטות חדשות לתיקון בקעים בדופן הבטן 

גבר צעיר, שסבל מבקע גדול בבטנו בעקבות פציעה קשה בתאונת דרכים, עבר לא מכבר ניתוח לתיקון הבקע. בניתוח שוחזר דופן הבטן בשיטה המבוססת על טיפולים המקובלים בתחום הכירורגיה הפלסטית, שבה משתמשים הרופאים בחלקים מדופן הבטן המרוחקים מהבקע, כדי לשחזר את דופן הבטן באזור הפגוע.
בשיטה זו, המכונה Components Separation, נעזרו הרופאים גם בשתל ביולוגי - יריעות של חומר ביולוגי, המופקות מרקמות בעלי חיים ואף מרקמת אדם - כדי לתקן את הפגם בבטנו של המטופל. בניתוח השתתף כמומחה אורח ד"ר צ'רלס באטלר, מהמרכז הרפואי אנדרסון ביוסטון, טקסס, בארצות הברית. הניתוח הסתיים בהצלחה וכיום דופן הבטן של המטופל תקינה, יציבה ואסתטית.
בעקבות הניתוח התפתח שיתוף פעולה פורה בין המחלקה לכירורגיה כללית והמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, המאפשר מתן מענה מתקדם למטופלים רבים הסובלים מבקעים קשים וחוזרים בדופן הבטן.

שרירי דופן הבטן מגינים על איברי מערכת העיכול: הקיבה, המעי הדק והגס ועל איברים אחרים הממוקמים בחלל הבטן, כמו הכבד והטחול. שרירים אלו יוצרים מבנה מורכב רב-שכבתי הממלא תפקיד חשוב בשמירה על היציבה ובהנעת הגוף בתיאום עם שרירים אחרים.
מעטפת שרירית זו גמישה מאוד ועוצמתה מספקת תמיכה לחלל הבטן, שהלחץ בו משתנה מכחמישה מ"מ כספית במצב מנוחה, ל-40-60 מ"מ בעת שיעול ועד 120 מ"מ כספית בביצוע פעילות נמרצת כמו ריצה או קפיצה. כתוצאה מכך, כאשר יש אזור שבו דופן הבטן חלשה יותר, כמו באזור המפשעה או באזור הטבור, תוכן הבטן (בדרך כלל מעטפת השומן של המעי או הקיבה - האומנטום - או חלקים מהמעי הדק או הגס) עלול להידחק דרך פתח שייווצר באזור החולשה ולגרום להופעת בקע (הרנייה).

לולאות כלואות

פגמים כדוגמת בקע מפשעתי או בקע טבורי עלולים להיגרם בגלל חולשה מולדת או נרכשת בדופן הבטן. המטופל עלול אף שלא לחוש בכך אך בחלק גדול מהמקרים תופיע בליטה קטנה שיכולה לגדול לממדים משמעותיים בתוך חודשים ואף שנים ומלווה מדי פעם בכאב מקומי. ברוב המקרים מדובר במצב כרוני, שאינו מסכן חיים באופן מיידי אבל כרוך בכאב, בפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים, ובפגיעה אסתטית משמעותית בשל העיוות והבליטה על פני הבטן. בחלק מהמקרים נכלאות לולאות מעי בפתח הצר - צוואר הבקע - עד כדי חסימת זרימת הדם אליהן והתפתחות של נמק. מצב זה, המכונה בקע כלוא, מתאפיין בכאב חד ובסימני חסימת מעיים, ומחייב פנייה מיידית לרופא מפני שהוא מצב מסכן חיים.
בקעים בדופן הבטן עשויים להתרחש גם לאחר ניתוח בטני (עד כ-10% מהמטופלים שעברו ניתוח בחלל הבטן סובלים מפגם מקומי בדופן הבטן ומבקע), לאחר תאונות וטראומות. בקעים עלולים להיווצר גם בגלל סיבוך של ניתוחים לירידה במשקל (ניתוחים בריאטריים), בעקבות כריתת גידול בבטן או כתוצאה מזיהומים קשים. בקעים אלו גורמים להפרעה תפקודית קשה, לכאב ולעתים גם למצב מחלה כרוני בגלל פצעים על פני הבטן.לפני כשנה התקיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הכנס הבינלאומי הראשון לשחזור דופן הבטן. בכנס התחזקה ההבנה, שתיקון בקעים גדולים בדופן הבטן מחייב פיתוח מיומנויות ושיתוף פעולה ייחודי בין מקצוע הכירורגיה הכללית למקצוע הכירורגיה הפלסטית. מומחים בכירורגיה כללית אמונים על הטיפול באיברי הבטן, ואילו המומחים בכירורגיה פלסטית מתמקדים בטיפול ברקמות הרכות, השרירים והעור, בתיקון אזורים הלוקים בחסר ברקמה ובשחזור פונקציונלי ואסתטי של איברים שונים.
אחוזי ההצלחה של שיטות מסורתיות לתיקון בקעים בדופן הבטן, שבהן מקרבים את שולי הבקע זה לזה ותופרים אותם, אינם גבוהים ובכחצי מהמקרים יש הישנות של הבקע.
לאחר שהוכנסו לשימוש רשתות העשויות מחומרים סינתטיים שונים בניתוחים לתיקון בקע, עלו שיעורי ההצלחה. עם זאת, גם השימוש ברשתות לאיחוי הבקע אינו פתרון מושלם והישנות הבקע יכולה להתרחש ב-5% עד 25% מהמקרים. נוסף על כך, שימוש ברשת לתיקון בקע פירושו השתלת חומר סינתטי בדופן הבטן, העלולה לגרום סיבוכים, כמו הידבקויות של מעי לרשת וחיכוך עם החומר הסינתטי עד כדי חשיפת הרשת ויצירת זיהום בדופן הבטן, היווצרות פיסטולה (פתח) ודליפה של תוכן המעי לחלל הבטן או דרך הדופן לעור.

רשת ביולוגית

בתחילת שנות ה-90 חלה התקדמות נוספת: ד"ר אוסקר רמירז מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שבארה"ב תיאר את ה-Components Separation Technique, שבה נעשה שימוש בטכניקות מתחום הכירורגיה הפלסטית המשחזרת. בשיטה זו מבצעים הפרדה בין שכבות שרירי דופן הבטן המרוחקות מהבקע, באופן המאפשר לנייד חלק מהן ולגשר בכך על בקעים וחסרים גדולים בדופן.

שיטה נוספת שבה נעזרים לעתים הכירורגים הפלסטיים לתיקון בקעים מכונה "הרחבת רקמות" (Tissue Expantion). בשיטה זו מושתל בדופן הבטן בלון סיליקון ריק (כדוגמת אלו המשמשים להגדלת שדיים). במשך כמה שבועות מנפחים אותו באופן הדרגתי, באמצעות הזרקת מי מלח לתוכו, וגורמים להתרחבות הרקמות שמעליו ולהתארכותן. בתום התהליך נשלף הבלון והרקמה המורחבת שמעליו משמשת לגישור על החסר ברקמה באזור הבקע.

משתלים ביולוגיים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות איפשרו התקדמות נוספת. השתלים הם יריעות חזקות ביותר של "דרמיס" (השכבה העמוקה של העור), המופקות מרקמות בעלי חיים ואף מרקמת אדם בתהליך מורכב, שבו מסירים מהחומר את כל המרכיבים שגופו של המטופל עלול לזהות כזרים ולפתח נגדם תגובת דחייה. יתרונה של יריעה כזאת נעוץ בכך שהגוף מזהה אותה כחלק מהרקמה הטבעית שלו ועם הזמן היא "מתאחדת" עם רקמת דופן הבטן והופכת לחלק בלתי נפרד ממנה. בניגוד לרשת סינתטית, היא עמידה באופן יחסי לזיהום קל בדופן הבטן. כך אפשר להשתמש בה גם במצבים שבהם אי אפשר להשתיל גוף זר כמו רשת סינתטית.

הרשת הביולוגית יקרה באופן משמעותי מהסינתטית ולאורך זמן היא עשויה לאבד מחוזקה, כך שבעתיד תיתכן חולשה בדופן הבטן.
שיתוף פעולה טוב בין כירורג פלסטי לכירורג כללי מאפשר שחזור יציב של דופן הבטן, בגופם של מטופלים רבים הסובלים מהבעיה הכרונית של בקע חוזר.
בחלק גדול מהמקרים, שילוב הכירורג הפלסטי בפעולות לתיקון דופן הבטן מאפשר לבצע בו-זמנית גם עיצוב אסתטי של הבטן. בניתוח אפשר להסיר עודפי עור, ליצור אצל המטופל בטן מתוחה ואסתטית, לעדן את הצלקות ולמקם אותן באופן מוצנע כשהדבר מתאפשר, ובמידת הצורך אף לשחזר טבור נאה.

ד"ר בני מייליק הוא מנהל השירות לעיצוב הגוף לאחר ירידת משקל, המחלקה לכירורגיה פלסטית, המרכז הרפואי תל אביב